בלוג- בני ברוך.

בני ברוך מסבירים אולי את העיקרון החשוב ביותר בתפיסת מציאות שלנו הוא "החוק של השתוות הצורה. זה אומר שאני יכול רק תחושה.

לזהות שום דבר אם יש לי קולט התאמה לזה. במילים אחרות בני ברוך אני צריך להחזיק את אותו תדר, אותן התכונות כמו השידור, תופעה חיצונית אני רוצה לתפוס. כל החושים הפיזיים שלנו ומכשירים מדעיים, מכשירי מדידה לעבוד ככה. אם להעמיק אל עיקרון זה הוא הופך להיות ממש מעניין, "פיקנטי". זה אומר בכל מקום שאני מזהה משהו רע, מזוהם, כוזב או כהה במציאות סביבי זה אומר שאני מזהה את זה דרך אותה האיכות, בתוך אופייני לי התאמת איכות ש. באותו אופן כל דבר טוב, מרומם, משמח או חיובי אני מזהה "מחוץ לי" הוא דרך אותו קולטנים בתוכי.

למען אמת לכל העולם החיצוני אני חש, תופס שום דבר אחר, אבל הייצוג החיצוני של האיכויות הפנימיות שלי, מאפיינים שכן אם לא היה לי איכויות התאמה כזו בבני ברוך לא הייתי מסוגל לזהות שווה הערך שלהם בצד החיצוני. אולי יש מציאות שונה לחלוטין, עד כה בלתי נתפסת המקיפה אותי, אבל אני מקבל רק מדגם קטן שמתאים לי בפנים. מיכאל לייטמן מסביר שיש לנו אפשרות להתחיל מציאות חישה כפי שהוא, בשלמותו ובלבד שנעזוב עצמי סובייקטיבית ומוגבלת שלנו. עמותת בני ברוך אנחנו יכולים לעשות את זה אם נשנינו את התפיסה שלנו ממצב הקבלה לנתינה. אנחנו יכולים להתחיל לתפוס בכך שלא מושכים את הכל כלפי עצמנו כמיון חור שחור, בליעת מציאות אך ורק להנאה אנוכית, טיפול עצמי, שימור עצמי. אנחנו יכולים לתפוס את המציאות על ידי "דוחף אותו משם" מעצמנו כלפי אחרים. אם הכוונה העיקרית שלנו היא אנוכית, ללא תנאי טיפול באחרים, מילוי צרכיהם במקומנו שלנו – גם אם דרך הראשוני שלנו, בהווה בתפיסה שאנו דוחים, סלידה, בני ברוך להתעלם מהם ולמצוא כזה אכפתיות כחשכת שנאה – אנחנו יכולים להיכנס חדשים, ניטראליים אזור של תפיסה שהוא כבר מחוץ לקופסה השחורה המוגבלת הקודמת שלנו.

כשאני נכנסים לרצונות, התחושות, "שדה" של אחרים באופן שהם, ללא עיוותי האישית, סובייקטיבי, האגואיסטית אני מרוויח את דעתם, קולטנים בניית מטריצה רב-ממדית, אינסופית של מציאות צפייה תפיסה מזוויות מרובות מחוץ ל משלי. בני ברוך בנוסף, כאשר כגון הניסיון של טיפול בלתי אנוכי לאחרים, תפיסה ב" דוחף מעצמי "במקום" ציור כלפי עצמי "נעשה גומלין במעגל סגור של אנשים, אזור חפיפה הדדי של אהבה ללא תנאי בני ברוך פתח תקווה ולדאוג לאחרים נוצר בין לבין, בחלל ביניים למלא את החלל שמקיף אותם. התפיסה של אזור זה הדדי, חופף של אהבה לא אנוכית, בלתי מותנית ולדאוג לאחרים היא תפיסת כוח יצירת. זה כמו האנשים הדדיים השגת חפיפה כזו, חלל אנוכי, אוהב חפר באר שממנה החיים נותנים קפיץ של כוח יצירת יכולים לשפוך את כל מה שסביבו השקיה. זרימה זו היא ג'ל הקושר אותם, שמירתם שבמדינה-טבעית, תפיסה.

מודעות פרסומת